אחד הימים היותר מגעילים שהיו לי.

והיו לי הרבה כאלה.

אני לא יספר כול משקרה לי.. אני יספר רק מקרה אחד-

שתי הילדות שיושבות מלפניי החליטו שאני לא סובלת מספיק בגללם  אז  הם הוסיפו עוד משהו שיהרוס לי את היום לרשימה-

אחת מהן באה, לקחה לי את העיפרוןן מהיד ורשמה לא על המחברת "יא תחת"

ואני רוצה להזכיר שלא הכרתי אותם קודם.. רק השנה משאומר שהם גם לא מכירות אותי...

ואז נזכרתי במשהו שעדיין לא נרגעתי ממנו - שנה שעברה מישהו אמר לי "הלוואי שתתאבדי"

כן, אני זוכרת את המבט

המבט שלו היה אדיש, כזה שאם אני באמת יתאבד זה ישמח אותו.

אבל זה לא רק הוא. כולם שנה שעברה יתייחסו אליי ככה, כולם, בדגש *כולם*.

אף אחד לא ביקש מימני סליחה, אף אחד לא שאלה אותי מה אני מרגישה, ואם זה לא חסר גם הרביצו לי

והם הרביצו לי מסיבה אחת .."כי את שמנה! ולשמנות מגיע מכות!"

וכן, גם בפייסבוק סבלתי (ועדיין סובלת) מבריונות רשת.